ההערכות הן שהילידים האוסטרלים הגיעו ליבשת לפני כ- 60,000 שנה. באותה תקופה הם היו בעלי הטכנולוגיה המשוכללת ביותר בעולם והצליחו להגיע באמצעות רפסודות או כלי שיט אחרים מדרום מזרח אסיה לאוסטרליה. אמנם הייתה אז תקופת קרח, והשטח היבשתי היה גדול יותר מאשר היום, כלומר חופי אסיה היו קרובים יותר לחופי אוסטרליה אבל עדיין מדובר בהישג טכנולוגי אדיר בתקופה בה רוב בני האדם חיו כציידים-לקטים במערות.

קיימת נטייה לראות באבוריג´נים אנשים שחיים רק במדבר, פרימיטיבים חסרי דת, דעת והשכלה, אך כמובן שאין הדבר נכון. עד שהגיע האדם הלבן האירופאי לחופי אוסטרליה בשנת 1770, חיו האבורג´נים לאורך החופים, ממש כמו האירופאים שחיים היום ביבשת. כמובן שכשהגיעו הלבנים הם גירשו את האבוריג´נים מהחופים והם נאלצו להסתדר במדבר. הם מעולם לא מצאו את הצורך לבנות מבנים מפוארים או לפתח ישובי קבע כי האדמה סיפקה להם את כל צרכיהם והאמונה שלהם הייתה שאסור לפגוע באדמה, בדומה לחלק גדול מהילידים באמריקה.

יאמר לזכות האבוריג'נים שהם הצליחו להסתדר באופן מדהים בארץ צחיחה ועויינת כנגד כל הסיכויים. לאורך שנים רבות הלבנים ערכו מסעות צייד של ממש וטבחו באבוריג´נים, הפלו אותם לרעה, לא נתנו להם זכות בחירה, וגזלו מהם את כל האדמות והשטחים הפוריים. השיא היה כאשר הממשלה חטפה את ילדי האבוריג´נים והעבירה אותם לחינוך בכנסיות על מנת "לטעת בהם תרבות".

מאז 1969 חל שיפור משמעותי ביחס אליהם, וכיום הם אזרחים שווי זכויות באופן פורמלי, אבל עדיין מדובר בעם שבור שחי ברובו בעיירות קטנות ושכוחות אל ברחבי המדבר האוסטרלי. עקב בעייה ביולוגית גנטית בעיכול אלכוהול, רבים מהם מכורים לטיפה המרה, ולכן נטולי פרנסה ומתדרדרים לפשע. אגב סיבולת האלכוהול של עמים אסייתים רבים, של הילדים האמריקאים וגם של היהודים נחותה משמעותית מזו של האירופאים, וזאת כנראה משום שהאירופאים נאלצו לחיות אלפי שנים עם חיות בית כמו חזירים ופרות, ללא ביוב ראוי ושאר גורמים שזיהמו את המים, ולכן מבחינה אבולוציונית היה בטוח יותר לשתות אלכוהול מאשר מים.

כיום כ- 30 שפות אבוריג'ניות מדוברות ונלמדות באוסטרליה, מספר זה ירד מ-250 אשר דוברו בתחילת ההתיישבות האירופאית.  אמונתם הדתית מתבססת על ישויות רוחניות אשר בראו את כל היצורים החיים בזמן תקופת הבריאה.

אבוריג'ינים בטריטוריה הצפונית

במשך למעלה מ-40,000 שנה היו האבוריג'ינים תושביו היחידים של האזור. הם חיו בהרמוניה מופלאה עם סביבתם ופיתחו מערכת אמונות, ידע, אומנות ותרבות מורכבים מאין כמותם. המתיישבים האירופאים הראשונים שהגיעו לאזור לקראת סוף המאה ה-19 נלחמו באבוריג'ינים, העסיקו אותם כעבדים, או בשכר זעום, וניסו "לחנך" אותם ולהמיר את דתם. כל אלה פגעו קשות באבוריג'ינים ובתרבותם וכיום, רק בודדים עוד מקיימים אורח חיים מסורתי.
האבוריג'ינים מהווים, כיום, כשליש מאוכלוסיית הטריטוריה הצפונית. חלקם השתלבו יפה בחברה המערבית. אך רבים אחרים מובטלים, ואחוזי הפשיעה, כמו גם השימוש בסמים ואלכוהול, בקרב האוכלוסייה האבוריג'ינית בערים, גבוהים, בצורה מדאיגה.

ב-1976, חוקק הממשל הפדרלי חוק המאפשר לאבוריג'ינים לדרוש בעלות על האדמות בהן חיו. בזכות חוק זה, חזרה הבעלות על רוב אדמות הטריטוריה הצפונית (כולל חלק  גדול מאתרי התיירות המפורסמים) לבעלים המקוריים.
על מנת להתוודע לתרבות האבוריג'ינית, אפשר לבקר בגלריות האומנות ובמוזיאונים השונים, או לצאת לאחד הסיורים המיוחדים המועברים על ידי מדריכים אבוריג'ינים, וחושפים מעט מהידע, האמונות ואורח החיים המיוחד שלהם. סיורים כאלו מועברים  באיי Tiwi (כ-80 ק"מ צפונית לדארווין), ב-Arnhem Land (ממזרח לפארק קקדו), ב-Manyallaluk (בקרבת העיירה קאט'רין), בפארקים הלאומיים קקדו ואולורו ובמקומות נוספים.

נכתב על ידי אמנון כרמל וטל גור