|
מעניין
לראות בהקשר זה: מזג-האוויר בקרייסצ'רץ' מזכיר במובנים רבים את זה של
אנגליה, ואילו ב-Dunedin שמדרום לה, הבנויה על-פי מתכונת העיר אדינבורג
שבסקוטלנד ונוסדה ע"י מתיישבים סקוטים, מזג-האוויר "סקוטי" להפליא. כפי
הנראה שגם בצד הרחוק של העולם אנשים אהבו להרגיש "בבית".
אקלים:
בקרייסצ'רץ' אמנם קר בחורף (ולעתים יורד שלג) אך הקיץ חמים להפתיע בהתחשב
במיקום. בניו-זילנד כמו בניו-זילנד, תמיד יש סיכוי לגשם בלתי-צפוי, והעיר
נתברכה גם במשבי-רוח עזים, בפרט בעונת האביב.
תחבורה:
לקרייסצ'רץ' יש נמל-תעופה בינלאומי, עם טיסות המגיעות מכל רחבי ניו-זילנד,
מאוסטרליה, וגם מסינגפור. מי שלא מתעניין במיוחד באי הצפוני רוצה להגיע
במהירות אל נופי הדרום יכול לשקול הגעה בטיסה. יש גם רכבות (ר' למטה)
ואוטובוסי תיור של חברות שונות. ככלל, התחבורה הציבורית ברחבי ניו-זילנד
בכלל ובאי הדרומי בפרט היא לא נרחבת ויעילה כבמקומות אחרים (בגלל מיעוט
האוכלוסייה והמרחקים הגדולים) ולכן המכונית הפרטית היא אמצעי פופולארי
לטיול. אפשר לקנות מכוניות משומשות בקרייסצ'רץ' (הנה
לינק טוב) ולהתחיל להסתובב. בעונת הטיולים יש גם מודעות במרכזי
המטיילים (אכסניות פופולאריות וכו') המציעות מכוניות למכירה או מחפשות
שותפים לטיול ברכב. למעוניינים, קרייסצ'רץ' היא גם עיר שנוח הרבה יותר לצאת
ממנה בטרמפים מאשר אוקלנד הבלתי-נגמרת.
בנוגע
לרכבת: תענוג לא זול אך מרהיב הוא לעלות על רכבת ה-tranzalpine
החוצה, כפי שמרמז שמה, את הרי האלפים הדרומיים מן החוף המזרחי למערבי
ובחזרה. נסיעה בכיוון אחד לוקחת כארבע וחצי שעות.
בעיר
עצמה ניתן, כאמור, להסתובב ברגל במרכז העיר בנוחיות רבה, ואפשר להסתייע
בשירותי האוטובוסים והחשמליות (trams) העירוניים היעילים והלא-יקרים. למי
שלא נסע בחשמלית מימיו כדאי לקפוץ על אחת ולו רק לשם החוויה. נחמד מאד גם
לשכור זוג אופניים ולדווש ברחבי העיר ולאורך השבילים בצידי הנהר.
מגורים:
יש הרבה מקומות להתאכסן בהם בקרייסצ'רץ', החל באתרי קמפינג (המצויים בדרך
כלל במרחק כמה קילומטרים ממרכז העיר, אבל לצנועי-התקציב שבינינו זו אופציה
זולה), דרך עשרות אכסניות (כולל, אגב, אחת בשם shalom backpackers, לא
מומלצת במיוחד וקצת ישנה, אבל לפחות יש בה סאונה), וכלה במוטלים ומלונות
בכל רמה.
מה
לעשות:
קרייסצ'רץ' היא עיר נעימה מאד להעביר בה יומיים-שלושה, בפרט למי שחזר
זה-עתה מהדרום הרטוב והקר, או למי שנחת אחרי יומיים בנמלי-תעופה סואנים. יש
בה מספר סביר של דברים שאפשר לראות ולעשות, ומעט מאד דברים ש"חובה" לראות
ולעשות, כך שאפשר גם לבלות את הזמן סתם בשוק שבכיכר, לאורך הנהר (או במיטה)
בלי לחשוש מ- "מה, לא עשית את ה....?!?!" כשתחזור לארץ.
מקום
אחד שכן כדאי מאד לבקר בו הוא ה-Antarctic
Centre, הדבר הקרוב ביותר בעולם לביקור באנטרקטיקה חוץ מהדבר האמיתי,
כולל הסברים, סרטים וחוויות מגניבות (כולל חשיפה להדמיית תנאי-קור
אנטרקטיים – לא להפסיד!). מרכז מושקע ומרתק.
מרכז
העיר הוא ללא ספק Cathedral Square. לא קשה למצוא אותה: יש שם קתדרלה גדולה
ויפה. בנוסף לבנקים, דואר, אכסניות, חנויות-אופנה ושאר מוסדות נחוצים, יש
שם לעתים קרובות דוכנים המוכרים תכשיטים וחפצי-אומנות ושאר שטויות חביבות.
כמו-כן ניתן למצוא שם בדרך-כלל את ה-Wizard, אדם מרתק וצבעוני הנושא מדי
יום (פחות או יותר) נאומים בענייני דיומא (פחות או יותר). הוא נמצא שם מאז
1974 וזכה למעמד של "יצירת אמנות חיה" ושל "הקוסם הרשמי של ניו-זילנד" וכן
הלאה. מסתבר שיש לו גם
אתר רשמי.
מסביב
לכיכר ניתן למצוא הרבה מסעדות ומזללות לכל טעם ולכל תקציב, כולל מזללה
יוונית ידועה המתמחה במה שהם קוראים "souvlaki" ואנחנו נזהה כשווארמה לכל
דבר. מי שמתעקש לאכול בסטייל יכול לנסות
חשמלית-מסעדה. כותב שורות אלה, מצדו, ממליץ למי שטרם התנסה באוכל הודי
לאזור עוז ולהיכנס לאחת המסעדות ההודיות הפזורות בעיר. נגררתי לזו
בעל-כרחי ועברתי חווית התגלות קולינארית (ולא ביוקר).
יש בעיר
גם מוזיאון חביב, גלריית אמנות מרשימה ומרכז לאומנות, כולם במרחק שיטוט קל
זה מזה ומהגנים הבוטניים המרהיבים. לרומנטיים, אפשר לשכור Punt, שהיא סירה
מושטת ע"י מוט - הגירסא האנגלית לגונדולה (אם כי ה-punter, תודה לאל, לא
פוצח בשיר) ולשוט לאורך הנהר. מי שקרא בילדותו את "שלושה בסירה אחת" יחוש
עצמו מאד בבית. לחילופין אפשר סתם לשוטט לאורך הנהר או לרבוץ על הדשא
ולקרוא ספר.
אם כל
זה לא מספק אקשן בכמות הנדרשת, בבקשה: ה- Slingshot (בעברית: רוגטקה) מצויה
ב-New Brighton Mall ליד חוף-הים ממזרח למרכז העיר. זהו מתקן שתכליתו להטיח
אנשים מן הקרקע אל הרקיע (ובחזרה) במהירות של 160 קמ"ש. מין בנג'י הפוך,
היחיד מסוגו בניו-זילנד. ומי שגם זה קטן עליו יכול לנסות ולהצטרף לאחד
ממשחקי הרוגבי הנערכים בפארקים ותחת כל עץ רענן. (אבל לא לבוא אלינו בטענות
אחר-כך, בבקשה)
חובבי-הטבע (ולא רק הם) ימצאו עניין וערך באקווריום
המקומי, המציג מינים רבים של בעלי-חיים ימיים אנדמיים לניו-זילנד (אנדמי –
בע"ח המצוי רק במקום אחד בעולם), וגם ציפורי קיווי חמודות ונדירות.
בקרייסצ'רץ' יש גם מסלולי-הליכה נחמדים שיכולים לספק כמה שעות בריאות של
שיטוט. מפליא כמה "פראי" אפשר להרגיש באמצע העיר. מעניין לבקר גם
באוניברסיטה המקומית (מערבה למרכז העיר) על בנייניה היפים.
מאורים: הנוכחות המאורית באי הדרומי מודגשת הרבה פחות מאשר בצפוני, מבחינה
מספרית תרבותית והיסטורית. כשלעצמי הייתי ממליץ להשאיר את ההתעמקות בנושא
לאי הצפוני, בפרט באיזורי Rotorua, northland ו- וולינגטון. אך למי שחפץ
להעמיק בנושא או שמוגבל בטיולו לאי הדרומי בלבד יש עדיין מה לראות. בנוסף
למה שניתן לראות במוזיאון ובגלריית האומנות כדאי לגשת ל-marae
(מרכז תרבותי/דתי/חברתי/טקסי מאורי) הגדול.
נכתב על
ידי: עידן בן-ברק
|
